זהר

יז) אלא חקת ודאי, ואוקימנא, ה' ד' הות והא אתמר. אבל ת', הוא ד' ונ' מחבר כחדא. ונו"ן הא אתמר, נו"ן אמאי אקרי הכי בנו"ן. אלא, כד"א ולא תונו איש את עמיתו. דהשתא היא באנפהא נהירין ועבדא אונאה לבני נשא, לבתר מחיא כחויא, ושצי וקטיל ואמרה לא פעלתי און. ועל דא הכי אקרי בנו"ן, דאתמר עליה. ת' כלא כחדא דל"ת נו"ן. ד' נו"ן נו"ן רי"ש, רי"ש ודל"ת חד מלה הוא. ובאתוו"ן גליפין אינון חק ות' וכלא חד מלה.

פירוש הסולם

יז) אלא חקת ודאי וכו': ומשיב, אלא המלכות היא חקת בודאי, והעמדנו ה', ד' היתה, וכבר למדנו, פירושו של ד', אבל ת' היא ד' ונ' מתחברים יחד. ונ' הרי למדנו, נ' למה נקראת כך נון. דהיינו בנ' ו' נ'. ומשיב, אלא, כמש"א, ​ולא תונו איש את עמיתו. כי נון, הוא מלשון אונאה. כי עתה היא בפנים מאירות, אבל, ועושית אונאה לבני אדם, כי אח"כ היא מכה כמו נחש ומכלה והורג. ​ואמרה לא פעלתי און. וע"כ נקראת כך בנ' ו' ן', שהיא לשון אונאה הנאמר עליה על הנ'. הת', הכל ביחד, היא ד' נ'. ד' נ' דומה לנ' ור', כי ריש ודלת דבר אחד הוא, ששתיהן פירושן עניות. ובאותיות חקוקות, חקת הן אותיות חק ות'. והכל דבר אחד.
פירוש. כי שואל, כיון שזאת היא המלכות, היה די שיאמר זאת חק התורה ולמה האריך לומר חקת התורה עם ת'. ומשיב שהת' היא נתינת טעם על מה שנקראת חק. כי ציור אות ת' הוא חיבור ב' אותיות ד' ונ', אשר הד', מורה על דינים דדכורא דהיינו הנמשכים מקו השמאל, להיותו חכמה בלי חסדים. והנ', מורה על דינין דנוקבא, דהיינו על הדינים דמסך שבה. וז"ש חקת, דהיינו חק של ד' נ', שנחקקה בב' מיני דינים אלו.
וזה אמרו. ואוקימנא ה' ד' הות, והא אתמר, כי סוד הד' נתבאר בהמאמר אשר ה' דשם הויה היתה מקודם ד'. שפירושו שהיתה בבחינת שמאל בלי ימין, שאז היתה דלה ועניה, ועל שם זה היא נקראת דלת. ואחר שביאר אות ד' מהו, אומר, אבל ת', הוא ד' ונ' מחבר כחדא, שבצורת ת' יש ב' אותיות אלו ד' נ'. ונ' הא אתמר וכו' מחיא כחויא ושצי וקטיל ואמרה לא פעלתי און, שהיא דינים דנוקבא, שהס"א נאחזת בהם. ובני העולם מתאנים שפני המלכות מאירים, ואינו כן, אלא מכה כנחש וכו'. ועל דא הכי אקרי בנון שפירושו אונאה, דאתמר עליה. וז"ש, ת' כלא כחדא ד' נ', שצורת הת' ד' נ' יש בה ביחד, דהיינו ב' מיני דינים דדוכרא ודנוקבא. ואם תאמר שצורת ת' היא ר נ', לזה אומר, ד' נ' נון ריש, שד' נ' דומות לנ' ר', כי ריש ודלת חד מלה הוא ששתיהן מורות על דלות ועניות שהוא דינים דדכורא, כי ריש פירושו ג"כ עניות, מלשון, ריש ועוני, וע"כ אין נפקא מינה אם צורת ת' היא ד' נ' או ר' נ', ששתיהן משמעות אחד, ומורות על דינים דנוקבא ודינים דדכורא. וזה שאמר, ובאתוון גליפין אינון חק ות' שאותיות חקת הן אותיות חק ות'. שפירושו חק של דינין דדכורא ודינין דנוקבא הכלולים בת'. וכלא חד מלה. שחק ות' הם מלה אחת, המורים על דיני המלכות.