זהר

יז) ועם כל דא, אם ישים אליו לבו, כיון דבר נש שוי לביה ורעותיה לאתבא קמי מאריה, כדין אל אלהי הרוחות רוחו ונשמתו אליו יאסוף לאתצררא בצרורא דחיי, ולא שביק לנפשיה לבר, לאתדנא בדינא אחרא.

פירוש הסולם

יז) ועם כל דא וכו': ועם כל זה, אם ישים אליו לבו, כיון שהאדם משים לבו ורצונו לשוב לפני אדונו, אז, אל אלקי הרוחות רוחו ונשמתו אליו יאסוף, לצור בצרור החיים, ואינו עוזב נפשו בחוץ להיות נדון בדין אחר.