זהר

יז) זכאה ב״נ דזכי באורייתא, למיזל לאתדבקא באורחוי. דכד בר נש אזיל באורחוי דאורייתא, משיך עליה רוחא קדישא עלאה. כד״א, עד יערה עלינו רוח ממרום. וכד בר נש סטי אורחוי, משיך עליה רוחא אחרא מסטרא אחרא, דהוא סטרא דמסאבא וסטרא דמסאבא אתער מסטרא דנוקבא דתהומא רבא, דתמן מדורין דרוחין בישין, דנזקי לבני נשא, דאקרון נזקי עלמא. דהא מסטרא דקין קדמאה אשתכחו.

פירוש הסולם

יז) זכאה בר נש וכו׳: אשרי האדם שזכה בתורה, ללכת ולהתדבק בדרכיו. כי כשהאדם הולך בדרכי התורה, מושך עליו רוח קדוש עליון, כש״א עד יערה עלינו רוח ממרום. וכשהאדם מטה דרכיו מן התורה, מושך עליו רוח אחר מצד האחר, שהוא צד הטומאה, וצד הטומאה מתעורר מצד הנקב של תהום הגדול ששם משכנות הרוחות הרעים המזיקים לבני האדם והנקראים מזיקי העולם. שהם נמצאים מצד קין הראשון.