זהר

יז) וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות. ר׳ יצחק ור׳ יוסי הוו שכיחי קמיה דר״ש. יומא חד א״ל, עץ ארז הא ידיע, כד״א, מן הארז אשר בלבנון, דהא ההוא עץ ארז, לא אשתרשן נטיעוי אלא בלבנון, והא אתמר. אזוב למה, ומאי הוא.

פירוש הסולם

יז) וצוה הכהן ולקח למטהר וגו׳: ר׳ יצחק ור׳ יוסי היו מצוים לפני ר׳ שמעון. יום אחד אמר להם, עץ ארז הרי ידוע, שהוא ת״ת, שכתוב, מן הארז אשר בלבנון, כי עץ ארז ההוא, שהוא ת״ת, אין נטיעותיו משתרשות אלא בלבנון, שהוא בינה. וכבר למדנו זה. אבל אזוב, למה. ומה הוא.