זהר

יז) שמע ההוא ינוקא, אמר לא מסתפינא מעונשא לעלמין, דהא בשעתא דאסתלק אבא מעלמא, בריך לי, וצלי עלי, וידענא דזכותא דאבא יגין עלי. א״ל מאן הוא אבוך. אמר בריה דרב המנונא סבא. נטלו ליה, וארכבו ליה על כתפייהו, תלת מלין. אזלו וסדרו מלין קמיה דר״ש, אמר לון ודאי, ירותא אורייתא אחסין, ואלמלא זכותא דאבוי אתענש מלעילא, אבל קב״ה, לאינון דאזילו בתרא דאורייתא, אחסינו לה אינון ובנייהו לעלמין.

פירוש מעלות הסולם

יז) שמע ההוא ינוקא וכו׳: שמע אותו הילד, אמר אין אני מפחד מעונש לעולם, כי בשעה שנפטר אבי מן העולם ברך אותי והתפלל עלי, ואני יודע שזכות אבי יגן עלי. אמרו לו ומי הוא אביך, אמר בנו של רב המנונא סבא אני, לקחוהו והרכיבוהו על כתפיהם שלשה מילין. הלכו, וספרו הדברים לפני ר׳ שמעון אמר להם, ודאי ירושת התורה ירש, ולולא זכות אביו ר׳ המנונא סבא, היה נענש מלמעלה, אבל הקב״ה, לאותם שהולכים אחר התורה הוא מוריש אותה להם ולבניהם אחריהם.