תוכן

יד. אמנם צריך להבין קושית הזוהר שהקשה, דאם כוונת השי"ת להנות לנבראיו, ולסבה זו הביא את הנשמה לגוף עכור בעולם הזה מלאה יסורין, והקשו, הא השי"ת טוב ומטיב וכל יכול, אם כן היה להשי"ת ליתן לנבראיו כל טוב וכל עונג בלי ירידת הנשמות לעולם הזה המלאה זוהמא ויסורין. ותרצו, דמאן דאכיל דלאו דיליה, בהית לאסתכולי באפיה. פירוש, שבמתנת חנם יש בושה להמקבל, ולפיכך ברא הקב"ה את העולם הזה החשוך מאוד שנמצא בה עבודה ובחירה ויגיעה גדולה לנשמות, ומתוך כך נוטלים שכרם לעולם הבא על פי פעולתם, שזהו שלימות המקבלים, שאין להם בחינת בושה של הקבלה, מפני שנוטלים את שלהם חלף טרחתם ועבודתם, עד כאן דבריהם ז"ל.