תוכן

אור פנימי של הנשמה המה חסד וצדקה / אור מקיף המה אמת ושלום / טעם למה נקרא האמת חותם / האמת מוחה בבריאת אדם הראשון, לצד שלא היה לו אז כלי חיצון לאור מקיף
יד. ועתה מצאנו הפתח, להמדרש הנ"ל, בענין ד' הכתות, חסד וצדקה אמת ושלום, שנשאו ונתנו עם השי"ת בבריאת אדם. כי המלאכים הללו, המה משמשי הנשמה של האדם (ועי' בעץ חיים שער דרושי אבי"ע), ולכן נשא ונתן עמהם, להיות כל מעשה בראשית לדעתם נבראו, כאמרם ז"ל (ראש השנה יא, א ; חולין ס, א).
ונודע, שכל נשמה ונשמה כוללת ענין עשר ספירות, באור פנימי ואור מקיף. והנה החסד, הוא ענין אור פנימי של ט' ראשונות של הנשמה. והצדקה, הוא ענין אור פנימי של המלכות של הנשמה. והאמת, הוא ענין אור מקיף של הנשמה.
וכבר דברנו שאור פנימי ואור מקיף הפכים המה. להיות האור פנימי נמשך בחוק הארת הקו, שנמנע מלהופיע לנקודת הצמצום, שהיא צורת הגדלות של הקבלה. ואור מקיף נמשך מאור אין סוף ב"ה המקיף לכל העולמות, ששם באין סוף שוה קטן וגדול, ועל כן אור מקיף מאיר ומטיב לנקודת הצמצום גם כן, ומכל שכן לבחינת המלכות. וכיון שהמה הפכים, אם כן לב' כלים צריכים, כי אור פנימי מאיר בט' ראשונות, וכן אפילו למלכות אינו מאיר אלא בחוק ט' ראשונות, ולא כלל לבחינתה עצמה. אמנם אור מקיף, מאיר בכלים הנמשכים מנקודת הצמצום ביחוד, שנקראים כלי חיצון.
ובזה תבין, למה נקרא האמת חותם (לעיל אות יא), כי שם זה מושאל מחותם הבא בשולי המכתב בסוף הענינים, אמנם הוא מעמידם ומקיימם, כי זולת החותם, אין בהם שום ערך, וכל הכתב הוי לבטלה. וכן ענין אור מקיף המטיב לנקודת הצמצום, שהוא ענין גדלות הקבלה, עד שמשוה צורתה ליוצרה בבחינת השפעה כנ"ל, שהיא מטרת כל העולמות עליונים ותחתונים המוגבלים.
והיינו המחאה של האמת בבריאת האדם, כי טען שכולו שקרים, להיות שמצד יצירתו של הקב"ה, אין להאדם כלי חיצון, שהוא צריך להמשך מנקודת הצמצום, בשכבר נפרדה מאורו ית' כאמור לעיל. ואם כן, אי אפשר למלאכי אמת להועיל להאדם בהשגת אור מקיף, ואם כן כל העולמות העליונים והתחתונים המוגבלים, שלא נבראו אלא להשלמה הזו, ואשר זה האדם צריך להיות הנושא היחיד אליה, וכיון שהאדם הזה אינו מוכשר למטרתו, אם כן כולם המה תוהו ושקר, וכל הטרחא בהם ללא הועיל.
אמנם מלאכי חסד וצדקה, שהמה שייכים ביחוד, לאור פנימי של הנשמה, אדרבא, משום זה שאין לו כלל מבחינת חלל הפנוי, היו יכולים להשפיע לו כל אורות הנשמה בהרוחה יתירה, על השלימות היותר נעלה, ולפיכך היו שמחים להועילו, והסכימו בכל מאדם על בריאת האדם.
ומלאכי השלום, טענו דכולו קטטה, כלומר, איך שיהי' ענין קבלתו את האור מקיף, אמנם סוף סוף אי אפשר שיבואו בנושא אחד עם האור פנימי, להיותם הפוכים זה לזה, כאמור, והיינו כולו קטטה.