תוכן

יד) והנה מאלו הע"ב רי"ו, נעשין המוחין דז"א ונמצא, כי נתחברו אוירא דכיא ואשא דכיא הנזכר ביסוד אימא, ומהם נתקנו גלגלתא דז"א, כנזכר באדרא. ומב' אלו נעשה דעת דז"א. וכבר ידעת, כי דעת דז"א נעשה מיסוד דאבא ומיסוד דאימא, והוא ענין זה שאמרנו, והבן זה. ולהיות כי זה האויר, אחר שהנחילו אבא לאימא נקרא שלה, וזהו שאנו אומרים, כי נה"י דאימא הם מוחין דז"א, ואין אנו מונין את אבא, כי גם האוירא שיצא ממנו, כבר נחשב שהוא מאימא עצמה. ונמצא כי בזווג ראשון דבריאת עולם דאו"א היה כפול, ותחילה עשאה כלי, ואחר כך נתן בה טיפת ע"ב דכורין, וכל זה נקרא ביאה ראשונה, ואז נעשו בו מוחין דז"א כנזכר, ואז מתלבשין בסוד הצלם, ונכנסין ברישא דז"א, שהיה תחילה בחי' ו"ק דיניקה, ונקרא אז מפתחא דכליל שית בספרא דצניעותא, ואז סותם מקור העריין דאימא, כי יסוד שבה נעלם ונגנז בדעת שלו, וסותם פתחהא, דוגמת מנעול הסותם הפתח.