תוכן

יד) והנה העגל, בכח אותן השמות היה מדבר, ואומר אנכי ה' אלהיך. והפסוק ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו, נאמר על העגל, כי העגל עצמו ידע להכיר בו, ע"י השמות שהקב"ה היה אומר, אנכי ה' אלהיך, הוא אלהיך ולא אני, וז"ס ידע שור קנהו, שהוא הקב"ה המדבר בפיו. אבל עמי לא ידע, אלא חשבו שהעגל על עצמו הוא אומר אנכי ה' אלהיך, ומפני שהשור מין טהור, נאמר עליו לשון ידיעה. וגם היה יודע כי בכח השמות היה מדבר. וחמור טמא, עשו אותו המצרים בכח כשפיהם, דכתיב אשר בשר חמורים בשרם, היה מכיר המלאך הממונה עליו, וזהו וחמור אבוס בעליו. זה הקב"ה, אבל עמי לא התבונן.