תוכן
יד)
ולהבין זה, צריך שנודיעך מהיכן נתפשטו הדינין בזו"ן. והענין הוא, כי עיקר תחלת בנינם הוא, מן הנצח והוד ויסוד של אימא. והנה כל בחי' אימא בעצמה, היא דינין, כי ממנה הדינין מתערין, ובה נמצא מקור הדינין. ונוסף ע"ז, היות הנצח והוד שבה, שהם עיקרי ושרשי הדינים, ולכן מכאן נתפשטו הדינין בזו"ן. והנה לסברת ר"א, שאמר שבתשרי נברא העולם, והנה תשרי הוא ר"ה, והוא ראש ז"א דכורא. ונמצא, כי הוא התחיל בתחלה לכנס, ונשלם שיעור קומתו. ואח"כ נכנס בחי' הנקבה, ונשלם שיעור קומתה גם היא. אלא שהוא ע"י ז"א, שקדם אליה בתחילה, וכיון שאין לה שלמות אלא ע"י, נמצא כי הוא נותן בה כל הדינין, כדי להשלים שיעור קומתה. ונוסף ע"ז, כי גם אח"כ בעת הנסירה, כשננסרת מאחוריו, הנה כל הדינים אשר באחוריים דז"א, מבחי' אחורי הכתר שלו, ועד סוף קומתו, כולם ניתנים בה. ונמצא כי הדינים שבנקבה רבו במאד מאד, כי ניתנו לה ע"י הזכר שקדם אליה, כי הרי בתשרי נברא העולם שהוא ר"ה, שהוא ראש דז"א, הנקרא שנה.
