תוכן

יד) וז"ש כי שם ה' אקרא, אני אומר שם אדנות לבד אני קורא. כשאומר ברוך אתה ה', ואתם אומרים ברוך הוא, שהוא לאלהינו עצמו, שהוא שם הוי"ה, וברוך שמו לשם אדנ"י. נמצא, כי בשמו ית' יש נגלה ונסתר. וכן ראוי להיות בתורתו נגלה ונסתר. וא"ת, עדיין ערבך ערבא צריך, ובשם עצמו למה הוצרך הנגלה, היה די בנסתר, שהיא שם העיקרי והעצמות. לזה אמר הצור, דהיינו שם אדנ"י, דינא תקיפא מדת הדין, כי ידוע ששם הוי"ה רחמים, ושם אדנ"י למפרע דינ"א. הוצרך להיות בשמו נגלה ונסתר, נגלה הוא הדין, כדי לשלם שכר טוב לצדיקים ולהפרע מן הרשעים, מפני שהוא ית' רצה לברוא האדם בשני יצרים: יצה"ט ויצה"ר. ובכן נקרא תמים, כי זהו התמימות לעבוד את הש"ם ג"כ ביצה"ר, כענין ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך, בשני יצריך, ביצה"ט וביצה"ר.