תוכן

יד) וראית בשביה אשת יפת תואר, רומז על נשמת החוטא שהיתה עשוקה, שהיא יפת תואר. בת מלך יפה כלבנה ברה כחמה, והיתה מלוכלכת בטומאת חלאת שבית העונות, אני מצוה אותך שתחשוק בה. ז"ש וחשקת בה, לשון צווי. ולקחת לך לאשה, שלא תהיה נכרתת ומתגלגלת בגופי הרשעים, או בתוך כלב או דבר טמא, אלא תהיה לך לאשה, ולא לזולתך. והבאתה אל תוך ביתך, היינו שתכנס חדר בחדר להתבודד ולבכות על העונות, וז"ש אל תוך ביתך. וכמ"ש רז"ל אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש. ואמרם ז"ל פגע, לרמוז שפגע בך בחרבו הקשה, משכהו לבית המדרש, זהו תוך ביתך. וגלחה את ראשה. כלומר שיסור ממחשבתו אמונות זרות, או איזה כפירות ח"ו שעלה על לבך, או הרהורי עבירה שחשבת בראשך.