תוכן

יד) ואח"כ סוד הקריאה, הוא סוד הנגון והרינון שלא יהא בעצבון, אלא בשמחה, לעורר זווג העליון ולהמשיך השפע בכל הצינורות, וכשיגיע השפע למדת מלכות דאצילות, שאז יפסיק הוא בכונתו, שלא ירד השפע לתחתונים ויהנו ממנו החיצונים. לכן הפסק, כי משם והלאה מדת הדין נותנת כפי הראוי. וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם, כי ביורדו מלמעלה (תהלים קל"ו כ"ה) נותן לחם לכל בשר, בין ראוי ובין שאינו ראוי, לכן אמר בכאן עשה הפסק, ואמר אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד וכו' ולזה ארז"ל ארך אפים לעוברי רצונו, בין לרשעים בין לצדיקים וכו', אולי הרשעים יחזרו בתשובה שלימה לפניו.