תוכן

יד) שם דף קס"ד ע"ב, וז"ל, ואת המשכן תעשה עשר יריעות כו', הענין הוא, כי הנה בסוד פטום הקטורת, ביארנו ענין אחד עשר סמנין אשר בו, שהם בחינת הקליפה אשר יש בה עשר ספירות בקליפה, ובתוכן יש כח אחד של קדושה, המחיה אותם. אמנם איננה מצטרפת עמהם, ולכן נקראים עשתי עשר, כי איננה מחוברת בהם. ונמצא שהיותם נמנין בחשבון יתר, אדרבה גרעון הוא להם, כי אינה מצטרפת עמהם אבל בקדושה אינו כך, כי הנקודה אשר מחיה אותם, בין בעשר ספירות דעשיה, ובין בי"ס דבריאה כו', הנה היא נכללת ודבוקה עמהם, ולכן היא והם נכנסין במנין עשרה בלבד, ונמצא כי גריעות מספרם, הוא עילוי ושבח להם.