תוכן

יד) והנה אח"כ ביום הכפורים, חוזרת לעלות עד הבינה, ולוקחת בחי' הפנימיות, כי החצוניות כבר לקחתו. (ונלע"ד, כי תחלה היו ב' מיני גבורות הנז', קודם השינה ואחר השינה, והם ב' כלים. החצון, והאמצעי. ועתה לוקחת הפנימי ע"י אימא עצמה, בסוד ה' תפלות, ה' גבורות פנימיות ונעשה הכלי הפנימי מהם על ידיהם, ונגדלו בה י"ס פנימיות. כי כבר ידעת, כי ב' כלים ראשונים מחוברים זו"ן אב"א, בנו"ה שלו בשם אחד דצבאות, בין בכלי אחד, בין בכלי ב'. אך בכלי ג', הם שמות נפרדים, כי אז בהיות לה כלי הפנימי, אין לה חבור עמו, ויכולה לחזור פב"פ, כי אז הם רחמים, ואין לה פחד להיותה באחור כנודע. ואמנם לאה, כבר קבלה כ"ז בברכת אבות ביום ראשון דראש השנה, וחזרה פב"פ כנודע. אך כ"ז הוא לרחל.