תוכן

יד) ונחזור עתה למאמרינו הראשון, ולבאר מ"ש ואפי' כל אינון דעסקי באורייתא, כל חסד דעבדי וכו'. ואמר עוד שם, כי המשנה היא שפחה, משום דאיהי ע"מ לקבל פרס. פי', כי הנה כל מדותיו יתברך, הם מדה כנגד מדה, ולכן העוסקים בפשטיה הגופניים הטובים, עליהם נאמר בשמאלה עושר וכבוד, הוא הפרס הנתון להם בעה"ז, כי כן עסקם בתורה הוא בבחי' היותם בעה"ז, בדיני איסור והיתר טומאה וטהרה וכו', והם כנגד העבד, העובד את רבו שבודאי ע"מ לקבל פרס, וכל חסד דעבדי וכו', כעבדים ושפחות המשמשים את רבם ע"מ לקבל פרס. אמנם העוסקים ברזי התורה, שהם בחי' התורה כפי מה שעוסקים בה בעה"ב, עליהם נאמר אורך ימים בימינה, לעולם שכולו ארוך, כבן הנכנס לפני ולפנים, ומשמש לפני אביו שלא על מנת לקבל פרס.