זהר

יד) מאי ב', בה אשתמודעין דו פרצופין דאדם עלאה, ג׳ תלת דיוקנין, כגוונא דאדם דבריאה ואדם דיצירה ואדם דעשיה, ג׳ אית לה רישא וגופא וזנבא, רישא דא י', גופא פרצופא, קוצא דלתתא זנב. ובגין דא אמרו מארי מתניתין, אדם הראשון עשה לו פרצוף ולבסוף זנב, זנב עליה אתמר ויגדל הילד ויגמל, עד דיתעביד פרצוף.

תרגום

יד) מאי ב׳ וכו׳. מהי ב׳. בה ניכרים שני פרצופי האדם העליון. ג׳, שלשה דיוקנים, כמו אדם של בריאה, ואדם של יצירה, ואדם של עשיה. ג' יש לה ראש וגוף וזנב. הראש זה י׳, הגוף פרצוף, הקוץ שלמטה זנב. ומפני זה אמרו בעלי המשנה, אדם הראשון עשה לו פרצוף ולבסוף זנב. זנב עליו נאמר ויגדל הילד ויגמל, עד שיעשה פרצוף.