זהר

יד) תלת אצבעין מתייחדין בקולמוס לכתיבה, ועלייהו אמר בן זומא, אין בין מים העליונים למים התחתונים, אלא כשלש אצבעות, ותרין אצבעאן אינון דסמכין לון, ואינון כתרי גלימי דסחיפי אהדדי, רזי״אל איהו אוריא״ל, ועליה אתמר וזה זכר״י עם ו״ה רמ״ח, ודא רזיא״ל, שמי עם י״ה שס״ה ש׳מועא״ל מ׳טטרו״ן י׳הוא״ל ראשי תיבין שמי, חסדיא״ל מסטרא דחסד, גבריא״ל מסטרא דגבורה, אוריא״ל מסטרא דעמודא דאמצעיתא, בכל סטרא אלי איהו מסטרא דאם, ואינון אל״י א׳ כתר י׳ חכמה ה׳ אימא עלאה, דאיהי מגדל עוז שם יהו״ה.

תרגום

יד) ותלת אצבעין וכו׳. שלש אצבעות מתיחדות בקולמוס לכתיבה, ועליהם אמר בן זומא, אין בין מים העליונים למים התחתונים, אלא כשלש אצבעות. ושתי אצבעות הן שסומכות אותן. והן כשתי גלימות שנטויות זו על זו. רזי״אל הוא אורי״אל. ועליו נאמר וזה זכר״י עם ו״ה רמ״ח, וזה רזי״אל. שמ״י עם י״ה שס״ה. ש׳מועא״ל מ׳טטרו״ן י׳הוא״ל ראשי תיבות שמי. חסדיא״ל מצד החסד. גבריא״ל מצד הגבורה. אוריא״ל מצד עמוד האמצעי. בכל צד אל״י הוא מצד האם. והם אל״י, א׳ כתר י׳ חכמה ל׳ אימא עליונה, שהיא מגדל עוז שם יי׳.