זהר

יד) וההוא אוצר נטיר כל אינון נשמתין, עד זימנא דאלביש לון, ונחתו להאי עלמא. ומגו חובא דאדם קדמאה, דאחשיך עלמא, ואמשיך סטרא אחרא בישא לעלמא, אצטריכו לאתלבשא אינון נשמתין. בלבושא דא, דהא לבושא אחרא זמין קב"ה לאלבשא לאינון נשמתין. והוה אמר בההוא ספרא, עד הכא, שתיקו. וחמינא מכאן והלאה, מלין מתיקן דלא אשתמודעאן.

פירוש הסולם

יד) וההוא אוצר נטיל וכו': והאוצר ההוא, שומר כל אלו הנשמות שבו, עד הזמן שמלביש אותן, ויורדות לעולם הזה. ומפני החטא של האדם הראשון, שהחשיך העולם, והמשיך הצד האחר הרע לעולם, צריכות הנשמות להתלבש בלבוש זה, מטרם שיורדות לעולם, כי לבוש אחר הכין להן הקב"ה להלביש אותן, הנשמות. ונאמר בספר ההוא, עד כאן. שתקו. וראיתי מכאן ולהלאה מלים מתוקות בלתי נודעות.