זהר

יד) אפיק לה תניינות, ויוסף שלח את היונה מאתו, ומגו דוחקא וצערא, ותבא אליו היונה לעת ערב, דלא הות נהרא לון שעתא דרווחא, כמה דהות בקדמיתא, ואתחשך לה יומא, ואתערב לה שמשא.

פירוש הסולם

יד) אפיק לה תניינות וכו': הוציאה שנית, ויוסף שלח את היונה מאתו. ומתוך הדוחק והצער, ותבא אליו היונה, שהיא הנשמה, לעת ערב. היינו, ששעת הרוחה לא היתה מאירה להם כבתחילה, ונחשך לה היום, והעריב לה השמש.