זהר

יד) ולא עוד, אלא, תרין סהדין אינון על ב"נ, עין רואה ואוזן שומעת, וב"ד סופר, ודן חובוי. ולא עוד, אלא שמשא וסיהרא סהדין על ב"נ, כמה דאוקמוה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. מאי בכסה. ביומא דסיהרא מתכסה. ואמאי מתכסת. בגין דכד מטי. ראש השנה, ייתי סמאל למתבע דינא לבנוי קמי קב"ה, והוא יימא ליה דייתי סהדין. והוא ייתי לשמשא עמיה. אזל למייתי סיהרא, והיא מתכסא. באן אתר מתכסת. אלא סליקת, לההוא אתר, דאתמר ביה במכוסה ממך אל תחקור, לפייסא ליה על בנהא.

פירוש הסולם

יד) ולא עוד אלא וכו': ולא עוד אלא ב' עדים הם על האדם עין רואה, ואזן שומעת. והבית דין, סופר ודן עונותיו. ולא עוד, אלא השמש והלבנה מעידים על האדם. כמו שהעמדנו, ​תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו. מהו בכסה. הוא ביום שהלבנה שהיא המלכות, מתכסה בו. ולמה היא מתכסה. הוא משום כשמגיע ​ראש השנה, יבא סמאל לבקש דין על בניה, דהיינו ישראל שהם בני המלכות, לפני הקב"ה. והוא יאמר לו שיביא עדים. והוא מביא עמו את השמש. הלך להביא את הלבנה, והיא מתכסה. באיזה מקום היא מתכסה. ומשיב, אלא שהיא עולה לאותו מקום שנאמר בו, ​במכוסה ממך אל תחקור, כדי לפייס את הקב"ה על בניה.