זהר

יד) ואי לא זכי, כמה גרדיני טהירין אזדמנן לקבלה, ודחו לה לבר. ווי לההיא נפשא, דמתגלגלא בריקניא, כאבנא בקוספיתא. הה"ד, ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כך הקלע. ודוד בעי בעותיה קמי קב"ה ואמר, שמרה נפשי, דלא ידחון לה לבר. וכד מטי לקבלה, יפתחון לה פתחין, ותקבל לה קמך. כי חסיד אני, וכי חסיד אקרי. א"ר יהודה, אין. דכתיב, חסדי דוד הנאמנים. בגין כך שמרה נפשי, דלא תשבוק לה למהך לבר.

פירוש הסולם

יד) ואי לא זכי וכו': ואם לא זכתה, כמה מלאכי חבלה מוכנים כנגדה, שדוחים אותה לחוץ. אוי לאותה נפש המתגלגלת לריק, כאבן בכף הקלע. ז"ש ואת נפש אויבך יקלענה בתוך כף הקלע. ודוד בקש בקשתו לפני הקב"ה, ואמר, שמרה נפשי, שלא ידחו אותה לחוץ. וכשיגיעו כנגדה, יפתחו לה הפתחים ותקבלה לפניך. כי חסיד אני, שואל, וכי חסיד נקרא דוד, הלא הוא מלך. ומדתו היא מלכות, אמר ר' יהודה, כן, שנקרא חסיד. שכתוב, חסדי דוד הנאמנים. דהיינו, שמשום שמקבל חסדים הנאמנים נקרא חסיד. ומשום זה שמרה נפשי, שלא תעזוב אותה ללכת לחוץ.