זהר

יד) כי רב הוא. דהא כדין איהו הוה רב, ורב הוה זעיר, דכתיב הנה קטן נתתיך בגוים. וישראל הוה רב באתר עשו, דכתיב ביה ורב. מ"ט. בגין דחמו דשלטו ישראל, עילא ותתא. דכתיב את כל אשר עשה ישראל לאמורי. אשר עשה ישראל מבעי ליה, מאי את כל. לאסגאה עילא ותתא, עילא, דאפילו משלטניהון רברבין ושלטנין דלעילא. ואפילו משלטניהון רברבנין ושלטנין דלתתא. וע"ד את כל אשר עשה. וע"ד כי רב הוא, באתר דרב בוכרא קדישא, דכתיב בני בכורי ישראל.

פירוש הסולם

יד) כי רב הוא: כי מלפנים, הוא, עשו, היה רב, ורב הוא קטן, שכתוב עליו, ​הנה קטן נתתיך בגוים. וישראל נעשו רב במקום עשו, שכתוב בו ורב, דהיינו ​ורב יעבד צעיר. מה הטעם שחשבו את ישראל לרב. הוא, משום שראו ששלטו ישראל למעלה ולמטה כי כתוב, ​את כל אשר עשה ישראל לאמורי. שהיה צריך לומר, אשר עשה ישראל, מהו את כל, אלא הוא לרבות למעלה ולמטה. למעלה, היינו שהפילו משליטתם את השרים והשליטים שלהם שלמעלה וכן, הפילו משליטתם השרים והשליטים שלמטה בעולם הזה. וע"כ כתוב את כל אשר עשה. וע"כ אמרו כי רב הוא, במקום הרב, דהיינו בכור קדוש. במקום בכורתו של עשו. שכתוב, ​בני בכורי ישראל.