זהר

יד) מאי שופר. קנה, ו׳, קול דסליק מן הקנה, לגבי פומא, דתמן ה׳. בה׳ מיני תקונין דדבורא, דאינון שפוון ושינים וחיך. שפוון תרין. שינים וטוחנות תרין מינין. וחיך, הא חמש. דטחנין כנהר דאיהו קול, כגוונא דטחנין ריחייא. לאפקא קול ודבור, דנפיק מבינה דלבא. במחשבה.

פירוש הסולם

יד) מאי שופר קנה וכו׳: ומפרש מהו שופר, שאומר תקעו בחדש שופר, הוא קנה, שהוא ו׳ שה״ס ז״א שנק׳ ו׳ ונקרא קול, והוא קול העולה מן הקנה, אל הפה, שהוא מלכות ששם ה׳ והיינו שכתוב, בכסה ליום חגנו, בכס ה׳, דהיינו בה׳ תקונים של הדבור, שהם שפתים ושינים וחיך. שפתים הן שתים, שינים יש בהם שינים וטוחנות שהן ב׳ מינים, הן ארבע. וחיך, הרי חמשה, שהם ה׳ תקונים של הדבור. שהם טוחנים כנהר שהוא קול, כמו שטוחנים ריחים, להוציא קול ודבור היוצא מבינה שהוא הלב. ובמחשבה, שה״ס חכמה.