זהר

יד) פקודא דא, לסדרא כהנא בכל יומא בוצינין בבי מקדשא, והא אוקימנא ברזא דמנורה. ואיהו רזא כגוונא דלעילא, בגין דנהירו עלאה במשח רבו, נחית על רישא דכהנא בקדמיתא לבתר איהו אדליק ואנהיר כל בוצינין. דכתיב כשמן הטוב על הראש וגו', וכתיב כי שמן משחת אלהיו עליו וגו'. ועל דא אתייהיב רשו לכהנא בלחודוי, לסדרא בוצינין, ולאדלקא להון בכל יומא תרין זמנין, לקבל נהירו דיחודא תרין זמנין, קרבנא בכל יומא, תרין זמנין, וכלא אצטריך.

פירוש הסולם

יד) פקודא דא לסדרא וכו׳: מצוה זו היא, שיסדר הכהן בכל יום נרות בבית המקדש. וכבר העמדנו זה בסוד המנורה. והוא סוד כעין שלמעלה, משום שאור העליון בשמן המשחה יורד תחילה על ראש כהן העליון, שהוא ג״ר דז״א, ואח"כ הוא מדליק ומאיר כל הנרות, דהיינו ספירות המלכות שהם מאורי אש, כי כתוב, ​כשמן הטוב על הראש וגו'. וכתוב, ​כי שמן משחת אלקיו עליו וגו'. וע״כ ניתנה רשות אל הכהן בלבד, שיסדר הנרות ולהדליקם בכל יום ב׳ פעמים, כנגד הארת היחוד שהוא ב׳ פעמים, וקרבן התמיד שהוא בכל יום ב׳ פעמים. והכל צריך.