זהר

יד) עד דהוו אזלי, מטא עדן צלותא, נחתו וצלו. עד דהוו מצלי, קפטר חד חויא ברגלוי דחמרא, דרבי פנחס. קפטא וגעא תרי זמני. בתר דסיימו צלותא, אמר רבי פנחס, ודאי צערא הוא לבעירא דילי, דהא יומא דא אקדימנא, והוינא מרחיש באורייתא, ואעבר לי באתר דלכלוכא שריא, והשתא מצערי לה. קמו וחמו חד חויא קטיר ארגליה, א״ר פנחס, חויא חויא, זיל ואסחר קוטרך, בקטפורא דחורא. אדהכי אתנשר חויא, ונפל קפסירי קפסירי.

פירוש הסולם

יד) עד דהוו אזלי וכו׳: בעוד שהיו הולכים הגיע זמן תפלה. ירדו והתפללו. בעוד שהיו מתפללים נכרך ונתקפל נחש אחד מסביב רגליו של החמור של ר׳ פנחס, נתבהל, וגעה החמור שתי פעמים. אחר שגמרו תפלתם, אמר ר׳ פנחס ודאי צער הוא לבהמתי, ונענשה, מחמת שביום זה הקדמתי ושפתותי היו דובבות בתורה, והחמור העביר אותי במקום ששורה טנופת. וע״כ עתה מצערים אותה. קמו וראו את הנחש קשור ברגלו של החמור, אמר ר׳ פנחס נחש נחש לך והכרך קשריך במדרון החור שלך, בתוך כך ניתק הנחש מרגל החמור, ונפל חתיכות חתיכות. קפטר, פירושו נכרך, נתקפל מלשון קפדתי כארג (ישעיה ל״ח י״ב) קפטא הוא מלשון קפדה בא (יחזקאל ז׳ כ״ה) שפירושו חרדה, בהלה. קטפורא פירושו מדרון. מלשון הניצוק והקטפרס (טהרות ח') קפסירי, הוא חתיכה לפי הענין. והוא כמו פיסא שפירושו חתיכה.