זהר

יד) תווהו, א״ל לא תימא לן מידי מאן איהו אביך. אמר לון אבא דילי. איהו חד נונא רברבא דכד צחי אפתח פומיה ובלע מיא דימא. ועד שבעין שנין לא הדר ימא לתוקפיה. ורזא דמלה יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו. ואיהי בלע כל כך מן ימא, ואתון לא אשתאבון מניה, אלא כד חד, דאיהי כ״ד ספרי דאורייתא. איך לא אשתמודעתון ביה.

פירוש מעלות הסולם

יד) תווהו א״ל לא וכו׳: תמהו ר״ש והחברים, אמרו לו, לא תאמר לנו כלום. כלומר: בשום אופן לא תאמר לנו, מי הוא אביך. אמר להם הנער, אבי הוא דג אחד גדול, וכשהוא צמא פותח הפה שלו, ובולע מי הים, ועד שבעים שנה, אין הים חוזר לאיתנו, מרוב המים שחסרו. וסוד הדבר, מה שכתוב, יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו. והוא בולע כל כך הרבה מן הים, ואתם לא שאבתם ממנו אלא כד אחד, שהוא כ״ד ספרים של התורה. איך לא הכרתם אותו.