זהר

יד) כד שריא באת ו', אתעביד ז'. ורזא דמלה , יאירו שבעת הנרות. לקבל מנרתא דאיהי ו׳ ושית קני מנרתא דאינון ה ה שית ווי"ן. ורזא דמלה, שבעה ושבעה מוצקות, עד דסלקין לי״ד, דאיהו יהו״ה יוד הא ואו הא. ודא איהו ודוד מנגן ביד. י״ד לקבל י״ד.

פירוש מעלות הסולם

יד) כד שריא באת וכו': כשמלכות שה״ס י׳ שורה באות ו' שה״ס ז״א בסוד אשת חיל עטרת בעלה (כנ״ל באות הקודם) נעשה ז', וסוד הדבר יאירו שבעת הנרות מול פני המנורה שהיא ו׳ וששת קני המנורה שהם ה׳ ה׳ כל אחת בצורת ג׳ ווין הם שש ווין, וסוד הדבר שבעה ושבעה מוצקות, כי ז״א נחלק על החזה, מחזה ולמעלה הם חג״ת, ומחזה ולמטה הם נה״י וישנם נה״י הכלולים בחג״ת שלמעלה מחזה, וישנם חג״ת הכלולים בנה״י שלמטה מחזה, וה״ס, ב' ווין שבמבטא ו׳ אלא שו׳ עליונה ה״ס תפארת, וו׳ תחתונה יסוד. ומלכות שעלתה בסוד נר על רישיה מאירה לשניהם, בתפארת ה״ס אשת חיל עטרת בעלה, ויום השביעי דהיינו שבת. וביסוד שלמטה מחזה ה״ס עטרה לראש צדיק. ולכן הם שבעה למעלה מחזה ושבעה למטה מחזה. עד שעולים לי״ד, שהוא הוי״ה יו״ד ה״א וא״ו ה״א. שהם י״ד אותיות הרומזות על הארת המנורה, וזהו ודוד מנגן בי״ד שעלה להיות מרכבה לז״א, י״ד של דוד נגד י״ד של ז״א. וכל בחינה שלמטה מקבלת מן הבחינה העליונה שכנגדה למעלה. (עי׳ בסלם בראשית א׳ מאמר הקירטא).