פירוש הסולם

יג/ב) והנך רואה איך הסטרא אחרא, דהיינו הכבד נהנה מכל קרבן, שהרי הלב משאיר אצלו הג"ר דשמאל, כנ"ל, ובזה תבין מ"ש ר' שמעון לעיל (פרשת נח אות קי"ח) האי קץ כל בשר, שהוא הס"א, אתהני מאינון קרבנין דהוו ישראל מקרבין על גבי מדבחא וכו'. ע"ש כל ההמשך. וז"ס שעיר ר"ח ושעיר לעזאזל (כמ"ש שם באות צ"ט ובאות קכ"ט) וז"ש לעיל (באות שע"ד) וכל מה דההוא כבד נקיט אקריב לגבי לב דאיהו מלכא, דהיינו בין דם טמא ובין דם טהור, כנ"ל. וההוא לב לאו אורחיה ולאו תאובתיה בעכירו דעובדין, דהיינו בדם טמא הבא מג"ר דשמאל, אלא נקיט כל ברירו וכו' דהיינו דם טהור הבא מו"ק דשמאל, וכל ההוא עכירו וכו', דהיינו דם טמא אנח לכבד וכו', הרי שהס"א נהנה מכל קרבן כנ"ל. וז"ש, הח"ד ונשא השעיר עליו וגו'. כי זה הוא סוד השעיר לעזאזל, כנ"ל.