תוכן

יג. ועוד סבה היתה לי מה שבאתי לביאור גלוי הזה, על דרך שאיתא בזוהר "חייב אדם למילף זעיר מן שטותא" בסוד הכתוב (קהלת ב, יג) "כיתרון האור מתוך החושך", כי אחרי בלותי במדינת פולין בעיר וארשא סגור ומסוגר בד' אמותי, דבר לא היה לי עם חשכת סביבותי, היתה לי עדנה, ונתישבתי בירושלים עיר הקודש תובב"א. וכבואי פה עם הבריות ראו ראיתי בעוני עמי, עניות הדעת ושחוק הכסילים עלה עלי כקול הסירים תחת הסיר לשקץ ולרמש על נשמת בית מאוינו, מדברים סרה על ה' ועל תורתו ועל עמו, קול גדול שבחכמת הקבלה כולה שאין כאן בינה ודעת וסברה כלל וכלל, אלא המה קיבוץ של מלות ושמות, לא משל ולא נמשל רק דברים ככתבם, וזכות הוא לפטפט פטומי מלים בדברים ככתבם באמונה שלימה שהם דברים קדושים שבזה יושלם עלינו כונת הבריאה, וכשיתרבה העוסקים בהדברים ככתבן באמונה שלימה, מיד ייתי מלכא משיחא, כי יושלם בזה כל התיקון, ותו לא מידי ח"ו.
עד שפגשתי את המפורסמים שבהם, המה אנשים שכבר כילו שנותיהם על הלימוד בכתבי האר"י וזוהר, והצליחו שכל ספרי האר"י שגורים בפיהם עד להפליא, ושֵם להם כקדושים שהיו בארץ. ושאלתים אם למדו אצל רב שהיה לו השגה בפנימיות הדברים, וענו לי, חס מלהזכיר, אין כאן שום פנימיות זולת דברים ככתבם מסורים לנו ותו לא מידי ח"ו. ושאלתים אם הרח"ו ז"ל השיג פנימיות הדברים, וענו לי, ודאי לא השיג יותר ממה שאנו משיגים. ושאלתים על האר"י ז"ל עצמו, וענו לי, ודאי לא ידע פנימיות יותר הימנו כלום, וכל מה שידע מסר לתלמידו הרח"ו ז"ל וכן הגיעו אצלינו. וצחקתי מאד עליהם, דאם כן נתחברו הענינים בלב האר"י ז"ל בלי שום הבנה ודעת, וענו לי, אשר חיבור הענינים קיבל מפי אליהו ז"ל, והוא ידע הפנימיות באשר שהוא מלאך. וכאן שפכתי חמתי עליהם כי אפס כח הסבלנות לעמוד אצלם.