תוכן

יג) ותחלה נבאר בחי' עליונה שבדעת, ובחי' המקיפים דחסדים, נקרא א"ל, לפי שא"ל במלואו גי' הקף. והנה נת"ל, כי יה"ו בחסד הפנימים, במלוי ע"ב ס"ג מ"ה, ואלו ג' יה"ו בפשוטן, הם גי' ס"ג א', שיש י"י א"י גי' א"ל, וגם ג' יודי"ן דיה"ו גי' א"ל עם כולל. והענין, ששם יש שם מ"ה, שבו ג' אלפי"ן, שהם ג' שמות אהי"ה, ואהי"ה גי' יה"ו. נמצא שהפנימים יה"ו, והמקיף אהי"ה, כי כל מקיף סוד נוקבא, סוד אהי"ה, רק שהוא מאלפי"ן דמ"ה עצמו. וג' אהי"ה כולן ביודי"ן, לפי שהן בחסד, וכללות ג' נעשה מהם ס"ג ומהם יוצא א"ל ע"ד הנ"ל ייא"י דס"ג. וגבורה היא א"ל, גי' אהיה דההין, היוצא מג' אלפין דמ"ה ע"ד הנ"ל. ות"ת א"ל, מג' אהי"ה דאלפין עד"ז. ובנצח, ראשונים ביודי"ן, וב' באלפי"ן, כי הוא קו ימין, גובר בו בחי' הראשונה ביו"ד, ולפי שהוא יונק מת"ת, לפיכך ה' שניה באלפין. ובהוד קו שמאל, הא' בההי"ן, והב' באלפין, לפי שיונקת ג"כ מת"ת. וביסוד הא' באלפין, כי גם הוא קו האמצעי, והב' בההי"ן, כי הוא בחי' ההי"ן. ודע, שכל א' מהחסדים פנימים המתפשטין למטה, נמשך עמו צירוף הלבוש שהוא סוד תבונה, והוא אהי"ה באלפין, וכן בכל קצה. נמצא כי י' שמות אהי"ה באלפין, לבושים לז' חסדים המתפשטין בו"ק דז"א.