תוכן

יג) ​וענין היות הכ"ב אתוון סוד רי"ו הוא, כי כל א' מן כ"ב אתוון כלול מי', הרי כ"ב פעם י', גי' ר"ך. ואמנם ר"ך, הם רחמים גמורים, ולכן צריך להסיר הד' אותיות, ונשאר רי"ו, הוא סוד הגבורות, וד' אלו הם ד' אותיות גיכ"ק, שהם השרשים לבד, פי': כי כל ד' גיכ"ק, כל א' כלול מי' הם מ', אך עתה אין אנו לוקחין מהם רק ד' אותיות לבד שהם גיכ"ק השרשים. וטעם הדבר, כי הלא הכ"ב אתוון נמשכין מה' מוצאות הפה, נעשין מחבור ח"ך עם גרון, שהם חכמה ובינה, ואותיות הח"ך הם גיכ"ק, שהם מן חכמה, ומשם נתפשטו כל האותיות אל הגרון שהיא בינה, והחכמה הוא רחמים, לכן ד' אותיות גיכ"ק שהוא חכמה שהם רחמים גמורים, ואין אנו צריכין להכניסם במנין, כי יתבטלו הדינין לגמרי, ואין כוונתינו רק למתוק. ונשארין עתה אותיות צפ"ך, ואם תחבר עמהם הוי"ה אחת העולה כ"ו, הרי רי"ו א' בה' של אתה.