תוכן

יג) והנה מהדעת דאבא, נמשך דרך היסוד שבו, הנקרא נתיב לא ידעו עיט, ואתגניז ביסוד דאימא. ובצאתו משם מיסוד דאבא, נקרא אוירא דכיא, והוא ג' שמות דיודי"ן, ועולין רי"ו, ונעשין בה כלי, ולכן רי"ו הוא נקבה. והנה נודע, כי החסד הוא המתגלה בפי האמה, ולכן הוא הוי"ה דע"ב, שהיא בגימטריא חסד, והם ג' פרקים שבו ג' ע"ב, וזהו הסוד של החסד המכונן למטרוניתא כנזכר בזוהר, יען הוא עושה אותה כלי, וכלי זה הוא חסד אוירא דכיא, ונחלק לה' חסדים. ואשא דכיא, הם ה' גבורות שביסוד שלה, והם המ"ן עצמן. והנה כלי זה נותנו אליה בביאה ראשונה, שנזדווג עמה בבריאת העולם בתחילת האצילות, ואז שנעשית כלי, וכבר יש בה חלק מן החסדים עצמן, אז יכולה לקבל טיפת החסדים עצמן, שהם טיפה הזרעיית של מ"ד, ואז ראויה לעיבור, והבן היטב טעם כלי זה, כי הוא בחי' הרי"ו והגבורות והנוקבא שבחסדים עצמן, שע"י תוכל לקבל החסדים עליונים, שהם הע"ב דכורין, והוא שם ע"ב א', הכולל כל הג' הנקראים רי"ו, ושניהם יחד נקראים עיבור: ע"ב רי"ו. להורות כי אין עיבור בעולם, אם לא ע"י שניהם. וזהו סוד והנה פרח מטה אהרן לבית לוי, כי אהרן חסד ע"ב, ולוי גבורה רי"ו, ושניהם פר"ח, שהם רפ"ח ניצוצין, ומחיבור שניהם נעשים הנשמות, כנודע כי כל נשמה יוצאת מלובשת במקצת, מן האי רוחא דשדי בגוה הרי"ו הנזכר. והבן זה, מהו ענין לבוש הנשמה, הנעשה מההוא רוחא דשדי בגווה והוא גם מהחסד, בסוד אלוה, אלא שהוא מהרי"ו, ואולי לכן אלוה הוא מ"ב, שהוא ג"כ גבורה.