תוכן

יג) העולה מכל זה, כי הפירוש הראשון הוא אמיתי, ולכן נרחיב ביאורו היטב, ע"ד קצרה ב"ה. הנה אין לך פרצוף, בכל ה' הפרצופים שבכל ד' עולמות אבי"ע, שכל אחד מהם יש לו ג' כלים לכל ספירה וספירה שלו, והם ג' כלים, לג' נפש רוח נשמה. כי עד הנשמה שהיא מבינה שממנה האותיות יש כלים, אך משם ולמעלה שהוא כנגד החיה ויחידה שבכל ספירה וספירה אין עוד כלי, כי שם הם הטעמים ונקודות, ולא האותיות. ונודע כי כל הכלים מהאותיות נעשו, והנה בג הכלים האלו, יש בתוכן נר"ן דחיצוניות כנזכר, גם יש בהם בחי' אור פנימי ואור מקיף, בסוד הצלם כנודע. גם יש בהם אורות כפולות, שהם צלם דאבא ודאימא, וכל זה נקרא חיצוניות העולמות. וכנגדם יש ג"כ ג' כלים פנימיות דנשמות, ובתוכן נר"ן דפנימיות דנשמות, ויש בהם אור פנימי ואור מקיף כפולים, בבחינת צלם דאו"א ע"ד הנז"ל ממש, וכולן פנימיות. אמנם יש עיון במ"ש בק"ש, שהכלי השלישי הוא הנקרא פנימיות ז"א, וכן שם בעניו ק"ש נראה, כי העיבור השלישי דמוחין הוא הנקרא פנימיות. והנה אנחנו פירשנו כי עיבור השלישי הוא בחיצוניות זולת הפנימיות, והענין, כי תחילה נכנס עיבור ראשון דקטנות, והם נה"י כלילן בחג"ת, ואח"כ נכנסת היניקה דקטנות, והוא התפשטות נה"י וחג"ת כל א' לעצמם, ובחי' אלו לא יחסרו לעולם ממנו.