תוכן

יג) דע, כי הבהמות אין להם אלא רוח הבהמיות, כי ז"ס תוציא הארץ נפש חיה למינה וזהו ג"כ, רוח הבהמה היורדת למטה לארץ. אבל יש בהמות, שיש בהם ניצוץ קדושה, על נפש הבהמות, כמו שמצינו באתון של בלעם, ותרא את המלאך. גם כשהיו הפרות נושאים הארון, היו אומרים שירה, דכתיב וישרנה הפרות. וזה היה כח הקדושה של הארון, והרגישו אותו, ע"י ניצוץ הקדושה שבתוכן. והנה העגל שעשו ע"ר, היה צורת חמור ושור יחדיו, כנזכר בזוהר, השור יצא בכח אותו הטס, שהשליך משה ליאור, להעלות אדונו של יוסף, שכתב בו משה עלה שור, שכן נאמר על יוסף בכור שורו הדר לו, וגם כתוב בו שם יל"י, והוא שם י"ה פשוט, ובמילוי יודין, הוא כמנין שם יל"י, והוא סוד עליית הנשמה, והנה שם יל"י גי' נ' שערי בינה. אשר ע"י יצאו ישראל ממצרים, כנזכר בזוהר. וזהו השם שכתב משה בכוונה, כדי להעלות ארונו של יוסף הנקרא שור, בכח עלי שור יצא ועלה העגל, ובכח שם יל"י עלה, כי שם זה המעלה כנ"ל.