תוכן

יג) ונמצא, כי מוכרח הוא, שלא יכנס בכל יום, רק חסד א', כמו שיתבאר. ואם החסד הגדול שבהם, שהוא החסד שבחסד, נכנס בו בתחילה, הנה להיותו יחידי בתוך הגבורות הרבות והגדולות והחזקות ההם, היה מתבטל בתוכם, ואחר שזה החסד הגדול נתבטל, כאשר יכנסו החסדים האחרים ג"כ יחידים כל א' ביומו, והנה הם גרועים ממנו, בלי ספק שיתבטלו כולם, כי כל מה שהולכים הם גרועים וחלשים. והנה תכלית כניסת החסדים האלו הוא, להמתיק הגבורות החזקות אשר בה, ולבסמם, בסוד וימינו תחבקני כנז"ל, ולכך צריך, שביום א' נכנס החסד הגרוע שבכולם, שהוא כללות הארת החסדים, אשר הם חלק המלכות שבנוקבא, ואעפ"י שהיא מתבטלת בתוך הגבורות, עכ"ז עושה שם איזה רושם של תיקון בהכרח. וביום ב' נכנס חסד יותר משובח, ועושה רושם יותר גדול. וכן עד"ז, החסדים הולכים ומתחזקים, עד שבהכנס החסד הגדול שבכולם באחרונה, יש בו כח להתגבר, מחמת הרשמים שעשו החסדים הראשונים, ואז מתבסמים ומתמתקים גבורותיה. והנה פשוט הוא, כי החסדים דאו"פ, מקדימים להתפשט קודם החסדים דאו"מ כנודע.