תוכן
יג) ענין אבינו מלכנו שאומרים
בעשרת ימי תשובה אחר העמידה, מורי ז"ל לא רצה שיאמרו בשבת, שבין ר"ה ליום הכפורים, ולא
בב' ימים טובים של ר"ה. א"מ חטאנו לפניך, א"מ מחול וסלח לכל עונותינו, וכיוצא בזה בשאר א"מ, שנזכר בהם בחי' חטאות ועונות וודוים, וכנראה מלשון ס"ה, שאין להזכיר שום חטא ביום ר"ה. האמנם בענין הוידוי ביום ר"ה, נמצאו בס"ה מאמרים חלוקים, כי ממאמר א' נראה, דאסור לפרשא חטאוי בהאי יומא, ובמ"א נראה להיפך. ומורי ז"ל, היה נוהג להתודות על חטאיו בלחש, שלא ישמעו הדברים לאזניו. והיה אומר, כי המאמר הא' שבס"ה, לא אסר אלא בקול רם, ולא בלחש. ואמנם אפילו בלחש, לא היה נוהג להתודות, אלא בעת תקיעת שופר דמיושב, לפי שאז מתערבב השטן, ואינו משגיח לקטרג, ואז דברי הוידוי עולים למעלה, בהתחברות קול השופר, העולה למעלה.
