תוכן

יג) ולפי שאור זה הוא חסד עילאה דאתגלי בפום אמה דביה, וההוא אור הנעלם יצא כנגדו מצד הדינין, ולפי שחסד הקדוש תלוי בו הזווג, כמד"א חסד הוא, והוכן בחסד כסא, והזווג הוא בחשאי, נקרא גם הוא בו חשם, מלשון חשאי, והוא לצורך זווג הכלה ולצורך החיבוק, כמד"א וימינו תחבקני. ולכן נאמר בו מארץ. ונמצא מלך זה אשר בדינין, הפך החסד שבקדושה, פעולתו לזווג החתן עם הכלה, ולהמשיך לה האור עליון ע"י מדת היסוד, וזה לקבל אותו האור לעצמו וגם למונעו ממנו. והנה אור החסד נחלק לה' אורות, הנז' בפ' בראשית ​יהי אור וכו', וחמש בהיפך הוא חשם. ועוד. ח' שם, ר"ל, כל הח' מלכים נכללו במלך זה, דוגמא חסד שבקדושה שנק' יומם, יומא דכולהו, כי הוא הולך עם כולם.