תוכן

יג) ופי' הענין ששמן הטוב הוא אור מחכמה, וז"ש חז"ל הרגיל בשמן יזכה לחכמה, והמוחין כלם מכוונים לחכמה ונק' על שמה, לזה אמר כשמן הטוב, פירוש שסדר ההתלבשות: או"א מתלבשים בזו"ן, ואו"א מלבישים א"א, אבא מלביש זרוע ימין, ואימא זרוע שמאל, וז"א מלביש נצח של א"א עד הטיבור ונוקבא דז"א מלבשת ירך שמאל, שהוא הוד של א"א עד הטיבור. וז"ס בזוהר איהו בנצח ואיהי בהוד, וזקן אריך מגיע עד טיבורו, נמצא שמגיע עד ראש ז"א. וז"ש כשמן הטוב על הראש, שהשמן מחכמה כשמתפשט יוצא מהזקן, הוא על הראש ממש של ז"א, אבל קודם שיגיע לראש יורד על הזקן, והוא זקן אהרן, שעולה עד נוצר חסד היורד על פי מדותיו, פי' על פי מדות — ו"י, שהם השערות שהם ו"י, כמבואר לעיל שערות ממש. וז"ש על פי, השער ממש. וכשהאור הזה מגיע לראש ז"א, הוא נותן לנוקבי', וזש"ה (שיר השירים ב') אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק, כי המלכות בזמן הגלות שהוא דומה ללילה היא ישנה, אמנם בחינת לב שבה אין בו שינה, זהו ולבי ער.