תוכן

יג) ובזה תבין כשאמר הקב"ה לאברהם כי גר יהיה זרעך וכו', ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, אמר אברהם, איך אפשר להיות דבר כזה, אחר שתרח שהוא שורש הכל נתקלקל כ"כ וייצא לחוץ, איך יתקן ויתקנו אחרים. לזה אמר לו השי"ת ואתה תבא אל אבותיך בשלום, ובישרו שיחזור אביו בתשובה וז"ש ודור רביעי ישובו הנה, כי לא שלם עון האמורי עד הנה, פי' כי איוב היה ביניהם, ועדיין לא היה שלם, לזה נקרא אח"כ איש תם, שכבר תם ונשלם, וסוף סוף גוי היה, והקליפה אומרת זה משלנו הוא, והיה מגין עליהם, ולזה כשיצאו ישראל ממצרים נאמר (שמות י"ד ל"א) וירא ישראל את היד הגדולה וכו' ויראו העם את ה' ויאמינו בה', והוא קרא אותם תחילה בשם ישראל ואח"כ קראם בשם עם, אלא לרמוז שישראל כבר נצטרפו במצרים כדי לתת להם התורה, כמ"ש חז"ל שלא ניתנה התורה אלא לצרף בה את ישראל, וגם במצרים, שבט לוי היה עוסק בתורה, שנתן הקב"ה בלב פרעה שלא יכריח שבט לוי לעבודת פרך, והניחם לעסוק בתורה כדי שיצטרפו ישראל על ידם, לפי שהם היו עיקר ושורש כל ישראל כלם, ובקריאתם בתורה היו מתתקנים כל ישראל. והתורה מחכמה, כמ"ש חז"ל, נובלות חכמה של מעלה תורה, הרי שהחכמה היא מבררת הכל. והיא מבחינה המתפשטת מאבא, ונכנסת בז"א הנקרא נובלות חכמה של מעלה, ולזה ניתנה התורה על ידו, שהיא יוצאת מחכמה ומתפשטת בז"א, ועל משה נאמר (איכה ב' א') השליך משמים ארץ תפארת ישראל, וז"ס מ"ש כליל ת"ת בראשו נתת. וגם ז"ס מ"ש (דברים ד' ל"ה) אתה הראת לדעת וכו', כי הוא גילוי התורה שהוא מחכמה, ולזה אנו אומרים בהוצאות ס"ת אתה הראת לדעת וכו'.