תוכן

יג) ונחזור לענינינו, כי הלא ז"א, הוא לבדו בעל י"ס שלימות, אך לא כל הזמנים שוים. ואמנם הג' ספירות עליונות הנתוספת בו, אינם חב"ד העיקריות הג"ר שבי"ס, אלא הם ג' ספירות הנמצאות בז"א עצמו. ובזה יהיה לך מפתח גדול, בראותך בספר הזוהר, שפעמים אומר או"א, ופעמים אומר חו"ב, והבן זה. והנה נודע, כי גם דרך טבע, קומת האשה קצרה משל איש, וראש האשה מתחיל מאמצע קומת האיש ההוא, מתחת החזה דז"א הנזכר, מצד אחוריו, כנזכר באדרא רבא, דפרשת נשא, וז"ל, בהאי אדם, שארי ותקין כללא דדכו"ן כו', ואשתליף לאחוריו, ועבד גלגלתא דנוק' כו'. והבן אומרו בהאי אדם, ולהורות: כי כל זה בז"א, אשר הוא אדם שלם בכל י"ס. ועוד יש גבוה מעל גבוה, וכלם נקראים בשם אדם. וז"ס הצלע, אשר משם נבראת חוה מאחורי אדם, כי בצלע שאחורי החזה, שם התחלת ראש הנוקבא. והנה נמצאת, כי היא מתחלת מחצי גופא דז"א, שהוא סוד מדת הת"ת שבז"א. ומחציו ולמטה, מתחלת ראש הנוק', הרי כי י"ס דנוק' דיליה, שעור קומתם כמדת ג' ספירות וחצי שלו, שהם חצי הת"ת ונה"י.