תוכן

יג) האמנם ר' עקיבא, תקן יותר מכלם, ולא חטא. לפי שהוא תקן יותר את עיטרא דחסד. לפי שאמר, הנה כל הפגם הוא, מפני הגבורות שהם למטה, ונאחזים בהם הקליפות כנ"ל. ולכן המשיך החסדים דאבא, ועל ידם יעלו גם החסדים דאימא למקומם, כי כלם עומדות בקו ימין במישור. ואין בזה טירחא כמ בבן עזאי, שהיה צריך להוריד החכמה דאבא, כדי שתמשיך לחכמה דאימא, ואח"כ חכמה דאימא תעלה גם את החסדים הרחוקים ממנה מאד כנזכר. אבל ר' עקיבא, כיון שהוריד החסדים דאבא, ממילא בנקל דרך מישור, עלו החסדים דאימא, הדומים להם. ואז מוכרח הוא, שהגבורות יעלו עמהם, כי תשוקתם אל החסדים כנזכר. והרי כי ר' עקיבא, תקן יותר מכלם, ובפרט בהיותו סמוך, אל אשר כבר תקנו ן' עזאי ובן זומא כנזכר.