תוכן

יג) שם ברעיא מהימנא דף קנ"ח ע"א, וז"ל, מסטרא דעלמא דאתי, לאו איהו מאנא לגביה, ולאו משמשא לגביה, אלא עטרה על רישיה כו'. ירצה: כי מצד הבינה, אינה צריכה לקבל שפע ממש ממנו כלל, לא שפע זווג, ולא שפע מזון. ולמזון אמר, לאו איהי מאנא. ולזווגא לא משמשא, לשון תשמיש. או ירצה: כי המלכות צריכה לקבל שפע זווג ממנו, וצריכה התעוררות מצידה, לשיבא השפע, כי אם אין התעוררות מלמטה, אין שפע מלמעלה. ולקבלת השפע, אמר לאו איהי מאנא. ולהתעוררות, אמר ולא משמשא. וזהו ענין יום הכפורים, שאסור בתשמיש המיטה, להיותה מקבלת מבינה, ולא מחכמה כנודע. ולפיכך תמצא ביוד של שם הויה הנרמזת בחכמה מילואו ו"ד, ו' על ד', שהיא מאנא ומשמשא לגביה. אבל בצורת ה' הנרמזת בבינה, תמצאנה ה', ד' על ו', ולכן הוא עטרה על רישיה.