תוכן

יג) בראשית: ר' חזקיה פתח, כתיב כשושנה בין החוחים. מאי שושנה, דא כנסת ישראל כו'. פירוש: משום דאמר ר"ש בפרשת ויחי, בדף רכ"א ע"א, שורה ל"א, וז"ל, בתר דאתדבקא ביה במלכא, באינון נשיקין, אקר שושנה. בגין דכתיב שפתותיו שושנים כו'. אלמא הא שמא מכד דאתדבקת בבעלה, רווחא ליה מיניה. ולהכי קריה לה כנסת ישראל, דממלכא דאיהו ישראל בעלה, נקטיה למהוי שושנה. וטעמא דמלתא: דאיהי דינא, ואיהו רחמי, וכד אתדבקת ביה באינון נשיקין, רוחא ברוחא, נקטא מיניה רחמי, ואתהדרת למהוי סומק וחיוור. ואיהו נקיט מינה נמי דינא דאיהו סומק, ואתהדר למהוי חיור וסומק כשושנה, והיינו שפתותיו שושנים תרין. והיינו שפתותיו: נצ"ח והוד. איהי אתקשרת בהוד, ואיהו אתקשר בנצח. והשתא קאמר, דשושנה סתם, היא כנסת ישראל, שהיא מלכות בהיותה למעלה, בחיק דודה, ישראל סבא. והיא אז נקראת פ"ה, ובחינה זו זכה משה לה, וזמ"ש פה אל פה אדבר בו כו'. וזמ"ש ר' אבא בפרשת ויקרא, כלת משה דא כנסת ישראל, ונקראת צלע. וזו היא שכינתא עלאה הנזכר בתקונין, ונקראת בינה, בחינה זו העליונה, כי בעלה עולה בחכמה, בסוד ישראל עלה במחשבה. והיא בבינה, הנקראת פומא. ולפיכך נקראת בינה בהיותה בחיק אמה. ולזה אמרו חז"ל, שמשה זכה לבינה כי זכה למלכות, בהיותה למעלה בבינה, בסוד פה. ובסוד נשיקין. ויש שושנה אחרת בהיותה למטה, והיא בין החוחים, והיא שכינתא תתאה. ופירוש הפסוק הוא כך, כשושנה בין החוחים, דהיינו שכינתא תתאה. כן רעיתי, דהיינו שכינתא עלאה, הנקראת רעיא, בבינה, בין הבנות. והיינו דקאמר, מאי שושנה, דא כנסת ישראל, דהיינו שכינתא עלאה, בגין דאית שושנה, ואית שושנה. דהיינו: שכינתא עלאה, ושכינתא תתאה. וקאמר קרא, כשושנה בין החוחים, כן רעיתי, דהיינו שכינתא עלאה, שושנה עלאה. וקאמר, דמה שושנה שהיא בין החוחים, דהיינו שכינתא תתאה, בין הקליפות, אית בה סומק וחיור, כי בהכרח יש בה דין, אחר שהיא למטה בין הקליפות. כן גם כן בכנסת ישראל, דהיינו שכינתא עלאה, יש בה דין ורחמים. ולפי שלמטה יש גוונים, לפיכך אמר סומק וחיור. אבל למעלה אין גוונים, לפיכך אמר דינא ורחמי. מה שושנה אית בה י"ג עלין כו', פירוש: שכינתא תתאה, עומדת על י"ב בקר, והים עליהם מלמעלה, הרי י"ג. והם הם י"ג עלין דילה. אף כנסת ישראל, דהיינו שכינתא עלאה, בסוד פה, אית בה י"ג מכילן דרחמי, שהם י"ג תיקוני דיקנא, הסובבים את הפה מכל צדדיו. וזהו דסחרין לה מכל סטרהא. אף אלהים דהכא, דהיינו אימא עלאה, אפיק י"ג תיבין לסחרא לכנסת ישראל ולנטרא לה.