תוכן

יג) ופירוש הענין, כי כמו שבזווג זו"ן, צריך שיקדים אליו זווג או"א כנ"ל, גם הם בעצמן אין זווגם התחתון נעשה, עד שיזדווגו חו"ב שלה עצמה, ומבררין הבירורין, ואז יורדין עד היסוד שבה בסוד מיין נוקבין, ואז גם הז"א שיש בו אז מוחין חדשים כנזכר, מוריד כח חסדים משם מ"ה החדש, מזווג חו"ב שבמוחותיו ויורדין עד היסוד בו, בסוד מיין זכרים, ונותנן ביסוד הנוקבא, ומתערבין שם זכרים ונוקבין, ומהם מצטייר צורת הולד. וז"ס הזווג בכל מקום, לחבר החסדים עם הגבורות לתקנם, כי הם מהבירורין, וע"ש ש"ד ח"א פ"ו. ובזה נבין עתה, מה הוא החלק שלוקחין כל המיין נוקבין מהרוחא קדמאה אשר שם, כי אין לך נשמה שיוצאה בלי לבוש, כמ"ש בסבא, בפסוק שארה כסותה ועונתה. ובפסוק בבגדו בה ע"ש.