חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות יג

זהר

יג) וירא אליו. אמר רבי אבא, עד לא אתגזר אברהם, הוה אטים. כיון דאתגזר, אתגלי כלא, ושרא עליה שכינתא בשלימו כדקא יאות. תא חזי. והוא יושב פתח האהל. והוא: דא עלמא עלאה, דשרי על האי עלמא תתאה, אימתי, כחום היום. בזמנא דתיאובתא דחד צדיק למישרי ביה.

פירוש הסולם

יג) וירא אליו וכו': אמר ר' אבא, עד שלא נמול אברהם, היה סתום כלומר, שלא היה יכול לקבל אורות העליונים. כיון שנמול נגלה הכל כלומר, שכל האורות נגלו אליו. כי נפתח מסתומתו, והשכינה שרתה עליו בשלימות כראוי. בוא וראה, כתוב, והוא יושב פתח האהל. והוא, זהו עולם העליון בינה, השורה על עולם התחתון שהיא הנוקבא. ושואל אימתי שורה הבינה על הנוקבא. ומשיב, שזהו שמסיים, כחום היום, בשעה שתשוקתו של צדיק אחד, שהוא יסוד דז"א, הוא לשרות בו, בעולם התחתון, שהוא הנוקבא. כלומר. בשעה שיש זווג זו"ן, אז המוחין של הבינה שורים בהנוקבא.