זהר

יג) רבי חייא הוה יתיב קמיה דר"ש, א"ל, האי אור ביום ראשון, וחושך ביום שני, ואתפרישו מיא, ומחלוקת הוה ביה. אמאי לא אשתלים ביום ראשון, דהא ימינא כליל לשמאלא. א"ל, על דא הוה ההוא מחלוקת, ותליתאה בעי למיעל בינייהו, לאכרעא ולאסגאה בהו שלם.

פירוש הסולם

יג) רבי חייא הוה וכו': ר"ח היה יושב לפני ר' שמעון. אמר לו, אור הזה יצא ביום הראשון, וביום השני יצא החשך דהיינו קו השמאל, שמטרם שנכלל בימין הוא חשך. וכן נעשתה בו המחלקות המים, והיתה בו מחלוקת כנ"ל, למה לא נשלם כל זה ביום הראשון, אלא ביום השלישי, כנ"ל, הרי יום הראשון, שהוא ימין כולל את השמאל. כלומר, כיון שאור הימין יצא קודם השמאל, נמצא שאור הימין הוא שורש, ואור השמאל הוא ענף. וכל שורש כולל בתוכו הענפים שלו ומתקן אותם, וא"כ היה לו ליום א' שהוא ימין לתקן את אור השמאל שביום ב' אמר לו ר' שמעון, הלא על זה היתה המחלוקת, כלומר, שיום הב' שהוא שמאל לא נכנע ליום ראשון, כענף לשורש, אלא היה חולק עליו ורצה לבטלו, עד שיום השלישי, שהוא קו האמצעי היה צריך להכניס את עצמו ביניהם, להכריע המחלוקת, ולהרבות בהם השלום.