זהר

יג) ר' יהודה אמר, קב"ה שמים אקרי. ובגין דאקרי שמים, כל אינון רקיעין דאתכלילן בשמא דא, כד מתחברן כחדא, אקרו שמים, ואקרו שמא דקב"ה. מאן אינון רקיעין. שבעה אינון. כמה דתנינן, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ובאגדתא דבי רב המנונא סבא, הכי תנינן. ר' יצחק אמר, הני ברייתי דבי רב המנונא סבא הכי, וסגיאין אינון בכל הני גווני.

פירוש הסולם

יג) ר' יהודה אמר וכו': רי"א, הקב"ה שהוא ז"א, נקרא שמים, ומשום שנקרא שמים, כל אלו הרקיעים, הנכללים בשם הזה, כשמתחברים יחד נקראים שמים. ונקראים שם הקב"ה. מה הם אלו הרקיעים הנכללים בשמים, ומשיב, שבעה הם כמו שלמדנו, וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות. ובאגדתא דרב המנונא סבא למדנו כך. בלשון הזה. ר' יצחק אמר אלו הברייתות של ר' המנונא סבא כך הם, דהיינו שמדברים מדברים תחתונים ורומזים עליונים. דהיינו כמו כאן שמדברים מז' רקיעים ורומזים על ז"א. שיש לו ז' ספירות. ורבות המה הברייתות המדברות בכל אלו הדרכים.