זהר

יג) ת״ח, ב׳ אילנין אינון, חד לעילא, וחד לתתא, בדא חיין, ובדא מותא. מאן דאחלף לון, גרים ליה מותא בהאי עלמא, ולית ליה חולקא בההוא עלמא. וע״ד אמר שלמה, דבש מצאת אכול דיך וגו׳.

פירוש הסולם

יג) ת״ח כ׳ אילנין וכו׳: בוא וראה, ב׳ עצים הם, אחד למעלה, שהוא עץ החיים, ז״א. ואחד למטה, שהוא עץ הדעת, הנוקבא. בזה חיים, ובזה מות. מי שמחליף אותם, דהיינו שמחשיב הנוקבא כשהיא בפרודא, יותר מז״א, שהוא עץ החיים, גורם לעצמו מות בעולם הזה, ואין לו חלק לעולם הבא. וע״ז אמר שלמה, דבש מצאת אכול דייך וגו'.
פירוש. אע״פ שמצב הא׳ של הנוקבא היא בחינת פרוד ואחורים (כנ״ל באות י״א) עכ"ז לולא מצב הא׳ לא היתה הנוקבא יכולה לקבל חכמה בעת שהיא במצב הב׳, כי הכלים של מצב הא׳ נשארים בה במצב הב׳ שבהם היא מקבלת החכמה (כנ״ל ויקהל אות נ״ג ע״ש) ולפיכך אחר שאדם זכה לקבל ממצב הא׳ דנוקבא, מחויב להעלות מ״ן לצורך מצב הב׳ דנוקבא ואז יהיה לו כל השלמות חכמה וחסדים יחדיו. אבל אם אינו עושה כן אלא בוחר במצב הא׳ דפרודא. עונשו מיתה. וז"ש, דבש מצאת, שה״ס מצב הא׳ דנוקבא, אכול דייך. ואח״כ תמשיך את מצב הב', שאל״כ, פן תשבענו והקאתו. דהיינו שיסתלקו ממנו אורות החיים.