זהר

יג) פתח ר׳ אלעזר ואמר, עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. בנים הא אוקימנא. בני בנים, אלין שאר כתרי מלכא, כד״א וכל בניך למודי יי׳. וכתיב בני ציון היקרים, כד״א ותפארת בנים אבותם, לא מתעטרן בנין אלא באבהן. מכאן אוליפנא, דבנין לא מתעטרי, ולא משתקיין משקיו דנחלא, אלא בזמנא דאבהן מתעטראן ומתברכאן, הדא הוא דכתיב ותפארת בנים אבותם.

פירוש הסולם

יג) פתח ר׳ אלעזר וכו׳: פר״א ואמר, עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. בנים, כבר העמדנו, שהם חג״ת דז״א, שהם בנים לחכמה ובינה, בני בנים, אלו הם שאר ספירות המלך, דהיינו נה״י, כמש״א וכל בניך למודי ה', שסובב על נה״י. וכתוב, בני ציון היקרים, שהם נה״י דז״א המתחברים עם ציון שהיא יסוד המלכות. כמו שאתה אומר, ותפארת בנים אבותם, שפירושו, הבנים, שהם חג״ת אינם מתעטרים אלא באבות שהם חכמה ובינה, שהם אבות לחג״ת. מכאן למדנו, שהבנים, חג״ת, אינם מתעטרים ואינם מושקים משיקוי הנחל, שהוא הבינה, אלא בזמן שהאבות, חו״ב, מתעטרים ומתברכים, מן הכתר, ז״ש ותפארת בנים אבותם.